גז"ד הכולל 19 חודשי מאסר לתושב ג'לגוליה בגין התגייסות לכוחות המורדים בסוריה

רקע

1.                   הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

                              א.           יציאה שלא כדין, לפי סעיף 5 ביחד עם סעיף 18 לתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), תש"ח-1948, ביחד עם סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט), תשי"ד-1954.

                              ב.           אימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.                   על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בחודש מרץ 2011 התגברו ברחבי סוריה הפגנות ומחאות רבות של אזרחים סוריים נגד הממסד הסורי, אשר התפתחו בהמשך ללחימה ממושכת של כוחות המורדים בכוחות הממסד הסורי (להלן: " הלחימה"). יציאה של אזרחי או תושבי ישראל לזירת הלחימה בסוריה, טומנת בחובה סיכון ממשי, בכך שהכשרה אידיאולוגית וצבאית שאותה יעברו שם, תנוצל לצורך פעילות חבלנית עוינת נגד הממסד הישראלי. כמו כן, ישנו חשש לדליפת מידע מודיעיני על ידי הישראלים וסכנה לביטחון ישראל. הסיכונים דנן לא התממשו בעניינו של הנאשם.

3.                   ביום 18.4.13 הנאשם ודודו עבדאללה (להלן: " עבדאללה"), טסו מישראל לאנטליה, וזאת לאחר שהחליטו כי עליהם להסתנן לסוריה דרך טורקיה, כדי לחבור לכוחות המורדים ולסייע להם בלחימתם. בחודש מאי 2013, לאחר ששהו כחודש בטורקיה, הסתננו לסוריה רגלית, באופן בלתי חוקי, בסיועו של מבריח מקומי. בהמשך, חברו בעיר ביניש אל יחידת מורדים חמושים המכונה "כתיבה אל-אמג'אד" (להלן: " היחידה הראשונה"). השניים הציגו עצמם בפני האחראי על היחידה הראשונה ובפני יתר הפעילים, בשמות בדויים וכפלסטינים תושבי השטחים בשל חששם. הנאשם ועבדאללה ביקשו מהאחראי לגייסם ליחידה הראשונה ולהכשירם באימון צבאי, וזה נעתר לבקשתם. הנאשם ועבדאללה שהו במשך כחודש בחברת היחידה הראשונה. הם הודרכו והתאמנו בירי בכלי נשק שונים. בנוסף, נעו חמושים ברחבי העיר ביניש, ביצעו שמירות על בניין מטה היחידה בעודם חמושים, וכן שהו במספר הזדמנויות יחד עם פעילים אחרים במחסום צבאי, אשר נועד לבלום התקדמות של כוחות הממסד לעבר העיר ביניש. בחלוף אותו חודש, משלא שולבו במחנה אימונים צבאי מלא ומסודר, עזבו לטובת הצטרפות ליחידת מורדים אחרת.

4.                   בחודש יוני 2013, נסעו הנאשם ועבדאללה לעיר טבקה, שם חברו ליחידת מורדים חמושים נוספת המכונה "אחראר אל-טבקה" (להלן: " היחידה השנייה"). גם כאן, הציגו עצמם בשמות בדויים וכפלסטינים תושבי השטחים, וביקשו להצטרף ליחידה השנייה ולעבור אימון צבאי. מפקד היחידה נעתר לבקשתם, וציין בפניהם כי ישראל הינה מדינה כובשת, אשר יש לפעול נגדה ב"התנגדות" וב"אינתיפאדה". השניים שהו ביחידה השנייה כחודשיים, אשר במהלכם השתתפו במחנה אימונים צבאי בסיסי, רכשו ידע נרחב במגוון כלי נשק ועברו אימונים והדרכות בנושאי לחימה מגוונים. כמו כן, השניים נעו חמושים ברחבי העיר טבקה, ביצעו שמירות בעודם חמושים וביצעו מארבים שנועדו לבלום את התקדמות כוחות הממסד לעיר טבקה. בהזדמנות אחת נשלח הנאשם לתגבר בזירה שבה היתה צפויה להתנהל לחימה פרונטאלית, אולם בשל כמות מורדים מספקת הושב ליחידה. ביומו האחרון של הנאשם ביחידה, הודיע למפקדו כי הוא שב, כביכול, לביתו שבשטחים. המפקד הנחה אותו שעם שובו לשטחים, עליו להשיג נשק כדי להצטרף לכוחות ה"התנגדות" נגד ישראל. הנאשם השיב כי אין ביכולתו לעשות כן, ובתגובה המפקד הנחה אותו לבצע פעילות עוינת אחרת אשר אינה מצריכה נשק כלפי תושבי איו"ש היהודים. הנאשם נעתר לבקשה לשם סיום השיחה.

5.                   בחודש אוגוסט עזב הנאשם את היחידה השנייה ושב לגבולות טורקיה, לאחר שגיבש עמדה כי המצב הכלכלי בסוריה איננו חמור כפי שהוצג בתקשורת, ולנוכח לחץ מצד משפחתו. ביום 31.10.13 נחת הנאשם בשדה תעופה "בן גוריון" בישראל, ונעצר על ידי כוחות הביטחון הישראלים.    

6.                   הנאשם התנהל כמתואר לעיל, על אף שידע כי אזרח ישראלי אחר, תושב טייבה, אשר התנהל באופן דומה, נעצר עם שובו לישראל (ת"פ 17601-04-13 מדינת ישראל נ' מסארוה). במאמר מוסגר יצוין, כי הנאשם לא ידע בעת יציאתו מישראל על גזר הדין שניתן באותה פרשה, הואיל וגזר הדין ניתן לאחר יציאתו של הנאשם מישראל.

7.                   הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים ומאסר מותנה. ההגנה תטען באופן חופשי.

טיעוני הצדדים

8.                   לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רועי רייס, הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן. מדובר באירוע פלילי עם פוטנציאל ממשי וחמור של נזק בטחוני למדינת ישראל. הסיכון דנן מושתת על חוות דעת של גורמי הביטחון ומפורט בכתב האישום. הנאשם שהה בסוריה כשלושה חודשים, כאשר הסתנן לשטחה דרך טורקיה באופן בלתי חוקי. במהלך השהייה ביצע אימונים צבאיים וצבר ידע רב. תקופת שהייתו בשילוב עם הפעילות האינטנסיבית שביצע, מורה על היווצרותו של סיכון בטחוני. הנאשם חבר לגורמים עוינים ולא למטרת סיוע הומניטארי. המאשימה הפנתה בטיעוניה למקרה דומה, קל יותר בנסיבותיו, שבו הושתו על נאשם חמישה עשר חודשי מאסר בפועל, וערעור לבית-המשפט העליון נדחה (ע"פ 2058/14 פלוני נ' מדינת ישראל (5.5.14)). המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, לצד מאסר על תנאי. 

9.                   לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד חאתם נעמנה, הנאשם נסע לסוריה במטרה לסייע למורדים, לאחר שראה את המתרחש שם בערוצי התקשורת, וחש אהדה לעם הסורי. עם זאת, כאשר הגיע לידי מסקנה כי הימצאותו בסוריה אינה בעלת ערך הומניטארי שב לישראל. האימונים שביצע היו טכניים בלבד, באמצעות צפייה בסרטונים אינטרנטיים הנגישים לכל. מתסקיר המעצר עולה כי הנאשם חונך על ערכים חיוביים, והדילמה המוסרית אשר נקלע אליה לאור חיבורו לעם הסורי, הביאה אותו להגיע לסוריה. הנאשם לא הונע מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, אלא דאג לפעול במסגרת סיוע המונטארי לאזרחים ותו לא. הנאשם כבן 25, רווק, בוגר 12 שנות לימוד והחל לפני כשנתיים את לימודיו כהנדסאי. גדל במשפחה נורמטיבית, חונך לערכים חיוביים ומעולם לא חבר לארגוני טרור או חשב על כך. כמו כן, הנאשם חסך בזמן שיפוטי יקר. ב"כ הנאשם עתר להטיל עונש מאסר בפועל, כמניין הימים בהם שהה הנאשם במעצר, מיום 30.10.13, ולחילופין להשית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 15 חודשים.

10.               הנאשם ביקש להקל בעונשו.

דיון

11.               לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, לצד עונשים נלווים.

12.               במקרה דנן כתב האישום מתאר אירוע מתמשך אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

13.               קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.